


ראיתם פעם סרט כזה?
בסרטוני יום הטבח מהצד שלהם ושלנו רואים מחבלים הולכים באיזי. לא ממהרים. לא בלחץ. לוקחים את הזמן. מתנהלים לאט. אוכלים, שותים. הכל רגוע מבחינתם. כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם. לפני שמישהו יגיע לעצור אותם.

האם להקשיב לדברים מפחידים?
בתקופה כזאת – האם כדאי לדבר על דברים מפחידים? האם מותר לשאול שאלות קשות? ומה לגבי הורדת תדר ואנרגיות?

שר התקשורת מככב שוב
כיתת כוננות בהקשב – טייק 4. מלחמה זה זמן מצויין להנחית חוקים מבטלי זכויות אדם, דמוקרטיה או צדק. והנה שר התקשורת מככב שוב. אחרי שהציע לכלוא אזרחים שמביעים דיעות שלא באות למכשלה טוב. הפעם הוא פועל לקדם דיעות שבאות טוב למכשלה.

ההיגיון מת בתוך מרק עטלפים
מחשש לרצח – שולחים רוצחים לזירה. מחשש לאונס – שולחים אנסים לזירה. מחשש למלחמה – שולחים ספינות מלחמה… קל.

מגיפת פינוי ישובים
נדמה לי ששמעתי את ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, אומר שמעולם לא פינו ישובים ישראלים. גם בזמני מלחמות קשות, מבצעים, אסונות – לא פינו ישובים ישראלים. ועכשיו? יש מגיפת פינוי ישובים. קודם רוקנו את הדרום. כעת מפרקים את הצפון.


צבא להם – ולא יפעילוהו?
הפתעה לא הייתה כאן. פורסם ברשת 3 ימים לפני הטבח. עיניים להם – ולא יראו. אוזניים להם – ולא ישמעו. איי קיו להם – ולא ישתמשו. לב להם – ולא יפעמו. צבא להם – ולא יפעילוהו.

כל זה בגלל מתקפת פתע?
נראה לכם שכל זה קורה בכדור הארץ תוך כמה ימים, בגלל מתקפת פתע במשך שעה של 1500 מחבלים מפלצות אדם יימח שמם? 1500 נציגי השטן, עלובים וחולניים, הצליחו לבדם לזעזע את כל העולם?