מודאגים? למה להיות מודאגים?
במקום להיות מודאגים היו צריכים רק לקרוא את הפוסטים שלי בנושא לפני שנתיים, שלוש ואולי גם ארבע.
הנה מה שכתב בנושא זוהר, חבר יקר:
"דני כל המידע שהעברת לפני כמה שנים עכשוו הצבא נזכר להתעורר.
בשנת 2017 שנהגתי על האוטובוס החשמלי הראשון.
כל יום הסינים היו מתקשרים לבוס שלי מסין.
תחשוב היה אוטובוס אחד.
היום יש 4000.
חוץ מהמצלמות גם דרך השילוט של האוטובוס הם יכולים להאזין ואולי שתלו גם עוד דברים.
אבל לפחות הצבא מקשיב לך.
אוהבים אותך דני אלוף עולם."
אז במקום להיות מודאגים צריך רק היגיון פשוט, או פשוט לקרוא את הפוסטים שלי.
זה יכול לחסוך הרבה דאגות ויש הטוענים גם להציל חיים.
נ.ב. התבוננות מפתיעה 1:
אם הרכבים החשמליים הסיניים יכולים לרגל נגד חיילי צה"ל.
האם הרכבים החשמליים האמריקאיים לא יכולים לעשות את זה?
ומה לגבי הרכבים החשמליים מתוצרת גרמניה? צרפת? קוריאה? ושאר המדינות?
רכבים חשמליים = כלי ריגול.
מה לא ברור?
נ.ב. התבוננות מפתיעה 2:
אם רכב חשמלי יכול לרגל אחרי חיילים ויכול להתפוצץ בשליטה מרחוק.
האם הוא לא יכול לרגל גם אחרי אזרחים?
ולהתפוצץ על ידי הוראה מרחוק של הרשעויות המוסמכות?
התבוננות מפתיעה גם בתגובה השנייה.
נ.ב. התבוננות מפתיעה 3:
אם הרכבים החשמליים הסיניים מדאיגים כעת את צה"ל (ובצדק).
לא הגיע הזמן להיות מודאגים שמישהו כאן מכר את המזון שלנו לסינים?
ומה לגבי איזה איש אחד שמכר אדמות מדינה לסינים?
ומה לגבי איזה איש אחד שמכר את הנמל שלנו?
ומה לגבי חיסולי ילדים על ידי חברת נטלי?
ומצלמות מעקב סיניות בכל רחוב במדינה?
לא הגיע הזמן להיות מודאגים מכך שמישהו מכר אותנו?
