את השיר כתב נתן אלתרמן בעקבות פרסום תקנות חירום של הממשלה הבריטית הארץ־ישראלית, שבהן הוגדל מספר העבירות שהעונש עליהן הוא עונש מוות. אחת התקנות מתייחסת לחבר בארגון או קבוצה שאחד מחבריה ביצע עבירה על תקנה האוסרת נשיאת נשק וכיו"ב, אפשר לדון אותו למוות, גם אם הוא עצמו חף מפשע!
עדיין חושבים שדואגים לביטחון שלנו? לבריאות שלנו? לרווחה שלנו? הדיקטטורה בנסיקה מפחידה. כל יום, סוגרים עוד חריץ של חופש. הסיסמה העדכנית מהכלובים שמכינים לנתינים: ביחד – …. נכלא?
אתם רוצים לתרום למדינה כסף? מעולה! אתם לא רוצים לתרום למדינה כסף? חבל. זה יקרה בכל זאת. בעקבות מח-דל, אחרי כל הנזקים, האובדן, האסונות, הזוועות, הריסוק הכלכלי של עסקים, עליות המחירים לאזרחים, השלב הבא – כפיית "תרומה" נוספת למדינה.
מילא שמתקדמים בטיסה לסדר הכלכלי החדש. אבל מראש דאגו לנו כאן מכשלות ישראל ב-15 שנים אחרונות שנתחיל מהתחתית. מתוך המדינות הדמוקרטיות ומפותחות המכשלות הביאו אותנו להישגים הבאים: שכר ממוצע לשעה – מקום 11 מהסוף (כלומר הכי מעט כסף במשכורת) מספר שעות עבודה בממוצע – מקום 4 מהסוף (כלומר הכי הרבה שעות עבודה). המדינה עשירה – האזרחים עניים, למרות שהם קורעים תת'חת.
חזרתי מצ'כיה. ארץ מדהימה, נופים קסומים, היסטוריה נפלאה, שירות לאזרח, תנאים נהדרים, מרחבים אינסופיים. באמת אושר גדול. אבל למרות כל הטוב הזה, היה חסר שם משהו.
ט.ל.ח בכפוף לתקנון
