מכינים לנו מסיבת פרידה:
מכירים את השיר של לאונרד כהן –
תחילה ניקח את מנהטן, ואז ניקח את ברלין.
120 השותפים יצרו לנו עיבוד משלהם לשיר – גרסת סרט אימה.
מסיבת פרידה מהכסף שלנו.
תחילה ניקח לכם את שטרות 200 ש"ח.
ואז ניקח את שטרות 100.
ואז ניקח לכם את שטרות 50 ש"ח.
ואז את שטרות ה-20.
עד ש… לא יהיה לכם כלום.
כי בלי כסף – אין חופש.
בלי חופש – אין תנועה, אין דיבור, אין מחשבה, אין יצירה, אין בן אנוש.
אז מה יש?
עבדים צייתנים שחיים בעוני ובסבל לשרת את מטרות השליטים.
ראש המכשלה מודיע על התוכנית לקץ האנושיות, הכסף והחופש.
ראש הפייק אופוזיציה נאלם דום.
שר האלונקות והראש החליפי ירד בדממה לבונקר עמוק משל נסראללה.
הח"כים הערבים מקריבים את בוחריהם בתור התירוץ האומלל לחיסול החופש.
פתאום אין גזענות, אין אפליה, אין בעיה.
הח"כים החרדים מובילים את כל תלמידי הישיבות, נשים, זקנים וטף מהמגזר בדרך לאבדון מוחלט.
חברי המכשלה עם כיפות סרוגות, עושים מכירת חיסול במזומן של הציונות הדתית.
חברי הכנסת של גופת השמאל, אבירי זכויות האדם בדימוס, שוחטים את כבוד האדם, חירותו וחופש העיסוק ביחד עם כל שאר חוקי היסוד.
הח"כים מברית המועצות לשעבר מבשלים לנו כאן את תחיית הקומוניזם על סטרואידים על מלא.
שמעתם אולי על גוף תקשורת אחד שמביע תהיות למה 120 היצורים הצטרפו פתאום כחברי מנזר השתקנים, בזמן שראש המכשלה מודיע על הפיכת המדינה לדיקטטורה על מלא דה פקטו?
כבר 4 שנים:
אין ימין.
אין שמאל.
יש 120 שותפים לפשעים נגד עם.
ועוד בובה-בוז'י,
שבמקום לשמור על העם היושב בציון,
הפך לכתב שמצייץ ידיעות ממטה חיזבאללה.
איך הם עושים את זה?
איך הם מצליחים?
קל.
הם משכנעים אותנו שאנחנו אוייבים, יריבים מרים אחד של השני.
הם ממציאים סיפורים על ימין ושמאל.
על חרדים ואוכלי טרפות.
על ערבים ובני דודים יהודים.
על מחנה בעד נתניהו ומחנה נגד הבוביבי.
על הבובה-בנט בתחפושת המושיע התורן שמצהיר על רצונו שנריב (אולי גם נחסל?) אחד את השני.
על מחלוקות קשות וכבדות בחדרי חדרים שבהם הם צוחקים עלינו.
על משחק הכיסאות להחלפת בובה גלנט בבובה סער.
הם משתמשים בלי הפסקה בנוסחת הקסם שלהם:
הפחד – הפרד – ומשול.
ואנחנו, 9.8 מיליון פראיירים נופלים בפח.
אנחנו מאפשרים ל-120+1 להיות נגד 9.8 מיליון.
ובמקום להיות 9.8 מיליון ביחד באותו הצד,
אנחנו רבים, נלחמים, מעליבים, פוגעים,
משפילים, מזלזלים, תוקפים אחד את השני
כל הזמן, עד שלא יישאר מזומן.
ואז באמת יהיה חבל על הזמן.