רמזור לגיהנום

רמזור מאז ועד עולם.

יש קטע מוזר בדיקטטורות.

הן מתחילות משהו כרעיון פוגעני ונוראי,

ואז רואות שהוא מצליח לסרס נתינים בקנה מידה נרחב.

לכן הן מתאהבות בו,

ולא מצליחות לשחרר.

רגע.

למה לשחרר?

אם הנתינים מצייתים לרמזור א', למה לא לשים להם גם רמזור ב', ג', ט' ועוד?

קבלו ברקס חדש לחיים החופשיים.

הרמזור,

כלי סימון הישובים,

וכלי השליטה בתושבי הישובים,

מקבל הופעה נוספת.

והפעם?

"בממשלה מקדמים תוכנית לסיווג הרשויות לפי רמת איום, כדי לחלק את הכספים בהתאם…

על פי התוכנית, שנחשפה בחדשות השבת, ושקיבלה את אישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רשויות יסווגו על פי רמזור:

רשות ירוקה – תתוקצב כרגיל,

רשות צהובה – תתוקצב בהתאם לפיקוח,

ורשות אדומה – הכסף יוקפא עד מציאת מנגנון שיבטיח מניעת זליגת הכסף לגורמי פשיעה."

איזה יופי.

רמזור.

חמוד.

לאט לאט מרגילים את הנתינים:

ירוק זה טוב.

ירוק זה חופש.

ירוק זה חיים.

ירוק זה שטרות ירוקים.

צהוב זה לא בשל.

צהוב אי אפשר לסמוך עליך.

צהוב תחליט כבר – תציית כדי להיות ירוק, או תירקב להיות אדום.

צהוב זה מחלה אסימפטומטית.

אדום?

אדום זה פוייה.

אדום זה רע.

אדום זה מזיק לבריאות.

אדום זה פשע.

אדום לא מקבל כסף.

אדום לא מקבל חיים.

אדום = דם = מת (כלכלית או כללית?)

שלשום היה רמזור לאנשים נושמים ש"מכחישים" וירוסים.

אתמול היה רמזור לאנשים "סרבנים" שמטיסים מטוסים בחיל האוויר.

היום יש רמזור לאנשים ערבים שלא"מתנגדים".לתקציבים.

מחר יהיה רמזור ל…

גיהינום.

תזכורת:

עם שמסכים לקבל פשעים קטנים – יסכים לקבל פשעים גדולים

^{תמונה: צילום מסך מתוך אתר כאן 11}