תגידו זה לא נראה לכם מוזר?
ביום בהיר אחד נחתו עלינו הסכמי אברהם – היחסים המדיניים, כלכליים ומכירת הנשק בין ישראל לבין מדינות ערב.
מצד אחד זה נפלא שיש יחסי שלום וחברות בינינו לבין שכנינו. זה חלום שמתגשם. כן ירבו.
אבל יש גם צד שני.
מה יש בצד השני?
שאלה טובה
בממשלות אין צד שני.
כולם, גם היריבים, בצד אחד בלבד.
במשך עשרות שנים הרגילו אותנו שלממשל הרפובליקני יש מדיניות שונה לגמרי מהממשל הדמוקרטי.
במשך כל השנים שכנעו אותנו שיש בישראל ימין ושמאל.
במשך שנים הסבירו לנו שזה או ביבי או טיבי, או מרצ או בן גביר, או דגל התורה וש"ס או ליברמן.
כל זה היה במשך שנים רבות וארוכות.
ואז הגיע שנת 2020.
ופתאום הממשל הרפובליקני בראשות טראמפ מקדמים את הסכמי אברהם.
בישראל ממשלת הליכוד, חרדים וסמוטריץ זרמו בכיף.
הגיע שנת 2022 והממשל הדמוקרטי בראשות הבובה ביידן מקדם את… הסכמי אברהם.
בישראל ממשלת האין שינוי עם לפיד, עבודה, מרצ, מנסור עבאס, סער, גנץ וליברמן זורמת באושר.
איך זה יכול להיות ש-4 ממשלים /ממשלות שמשווקים לנו שהם יריבים פוליטיים, שתהום פעורה בין דעותיהם,, שכל צד מייצג חצי מהעם, כולם כולם כולם פועלים אותו הדבר בדיוק, מקדמים את אותם הסכמים, חותמים על אותם חוזים, ונאמנים לאותה תוכנית.
אין ימין
אין שמאל
אין מרכז
אין דמוקרטים
אין רפובליקנים
אין מחלוקות
איך לפי דעתכם זה יכול להיות?מה הדרך הנכונה?
תמונה: צילום מסך אתר וואלה
