מבוסס על סיפור אמיתי

דיקטטו-רע!

סיפור מהשבועות האחרונים שצריך להטריד את כל האזרחים.

אני מחכה לשמוע את דעתכם בסיום.

מדובר בשני בחורים צעירים לפני גיוס.

ירון ועידן הם חברים טובים כבר שנים.

מילדות ירון אוהד את הפועל ת"א בכדורגל.

הוא היה ביציעים כשהפועל ירדה ליגה.

הוא היה ביציעים בכל משחק בליגה הלאומית.

הוא חגג עם כולם את הזכייה באליפות והחזרה לליגת העל.

והוא לא מפספס את משחק בית של הפועל באצטדיון בלומפילד.

ירון ממש דומה לעידן.

רק שעידן אוהד את בית"ר ירושלים.

עידן הגיע לכל משחק גם כשהקבוצה הייתה על הפנים.

וכמובן שהוא לא מפספס אף משחק באצטדיון טדי מאז שברק יצחקי מוביל אותם להופעות כדורגל מרגשות.

לא מזמן הפועל ת"א אירחה את בית"ר ירושלים למשחק באצטדיון בלומפילד.

ירון הגיע עם בן דוד שלו כשלוש שעות לפני המשחק לתהלוכת האוהדים ברחובות יפו מסביב לאצטדיון.

עידן רצה לבלות עם חברו ירון, אבל פחות התחבר לצעדה של הקבוצה היריבה.

לכן הם קבעו שעידן ייכנס עם הכרטיס שירון קנה עבורו (ביותר מ-100 שקל) סמוך לתחילת המשחק.

כמתוכנן עידן הגיע לאצטדיון, ובגלל שהוא מבין את הרגישות של אוהדי הפועל לצבע הצהוב, הוא החליט להצניע את אהדתו לבית"ר.

"חבל סתם לעצבן אותם. אני מגיע ליציע שלהם כדי לשבת עם ירון. אין סיבה שאני יחגוג להם בפרצוף מקרוב."

ילד טוב עידן. מתחשב, עדין ואכפתי.

עידן שילם לא מעט כסף כדי להגיע למשחק,

עידן גם שילם על כרטיס הכניסה,

אבל בשביל בית"ר עושים הכל,

ובטח אם זוכים גם לבלות עם ירון ובן דודו המגניב.

עידן התקדם בהתרגשות לשער הכניסה של האצטדיון,

עד ש….

פגש אותו שוטר.

הגבר גבר במדים פנה לעידן בצעקות:

"הלו ילד, את מי אתה אוהד?"

עידן שחשש מהבריון במדים אמר: "אני הפועל בנשמה."

השוטר הנחוש לא ויתר:  "נשמה נשמה. תביא לי את הטלפון שלך."

עידן נזכר בשיעורי אזרחות: "אדוני השוטר, זה הטלפון שלי. שילמתי על כרטיס כניסה. מה הבעיה?"

הבריון במדים לא נרגע: "עצרתי עד עכשיו 17 חבר'ה כמוך. תפתח את הטלפון בגלריה תיכף ומייד."

"אבל…" עידן הצעיר ניסה להגיב.

אבל הבריון במדים לא עצר: "אני מבין שאתה מסרב לעובד ציבור? אתה מתכנן להעליב שוטר במדים? אתה יודע שאם אני פותח לך תיק פלילי הלך עליך בצבא?"

עידן בפחד פתח הגלריה והגיש אותה לשוטר.

הבריון במדים דפדף להנאתו בגלריה של עידן.

תחילה ראה תמונות שלו מבית הספר,

אחרי זה נהנה להתעמק בתמונות של יולי, החברה של עידן.

קצת תמונות שלה עם ביקני בחוף הים,

קצת תמונות בלי… כשהיא ברגע אינטימי עם בן זוגה.

השוטר המסור לביטחון הציבור לא פספס אף תמונה, הרי עידן הוא סכנה יותר גדולה מנוח'בה.

רק היה חסר שהוא יעשה שיתוף של התמונות של יולי לנייד שלו או לקבוצת וואטסאפ של החברים שלו לניידת.

מפה לשם אחרי כשלוש דקות דפדוף בגלריה, הבריון מצא הוכחות לפשע!

"ילד! אתה עבדת עליי! אני רואה פה תמונה שלך באצטדיון טדי! ואתה עם חולצה צהובה! תתבייש לך עולב! אתה לא נכנס למשחק!"

"אבל… קניתי כרטיס. החברים שלי אוהדי הפועל מחכים לי ביציע. לא חטאתי. לא פשעתי. רק אני, והטלפון שלי. בבקשה שוטר."

לא עזר לו לנער.

בצר לו הוא פנה לשוטר אחר שהיה בסביבה.

הבריון הזה נראה בכיר יותר.

עידן סיפר לו את שקרה, וחשב שאולי נפל על השוטר הטוב.

"תראה לי את הכרטיס שקנית. אני רוצה לבדוק שהוא אמיתי."

עידן בתום לב פתח שוב את הנייד, הציג לשוטר "הטוב" את הכרטיס וקיווה לפגוש את ירון עוד רגע ביציע.

השוטר "הטוב" לקח את הטלפון, התקדם לשער הכניסה לאצטדיון, סרק את הכרטיס בשער ו….

"ילד, קח את הטלפון. שרפתי לך את הכרטיס. אתה לא יכול להיכנס. לך הביתה."

עידן, פטריוט שחולם על שירות צבאי משמעותי בקרוב,

הבין שבקרב הזה הוא הפסיד.

הפסיד כסף על כרטיס הכניסה,

הפסיד הוצאות נסיעה,

הפסיד את המשחק של בית"ר המלכה.

הפסיד בילוי עם ירון ובן דודו.

הפסיד את האמונה שלו במשטרה, בצדק ובמדינה.

בדרך חזרה, כשהוא מתרחק מהאצטדיון, עידן זיהה קצין משטרה בכיר.

הוא אמר בליבו – אני הפסדתי את המשחק, אבל אולי לפחות אדאג שאחרים לא יפסידו בעתיד.

הוא פנה לקצין: "סליחה אדוני, אפשר עזרה?"

הקצין לא היסס לשנייה: "בטח, מה צריך?"

עידן שיתף אותו בכל מה שקרה.

תחילה הקצין הביע תמיהה ואמר: "לקחו לך את הנייד? הסתכלו לך בגלריה? שרפו לך את הכרטיס? זה לא חוקי בעליל!"

עידן נשם קצת לרווחה. אולי יש תקווה למדינה.

ואז הקצין המשיך: "ולכן אני לא מאמין לאף מילה שלך! אתה סתם בית"רי שקרן! לך הביתה ילד ותיזהר לא לשקר יותר על שוטרים גיבורים ששומרים על הסדר במדינה."

עידן הלך הביתה בגו זקוף.

למרות שחבורת בריונים ניסו להביס אותו,

בית"ר ניצחו את הפועל 1:0 אצלם בבית.

אבל הניצחון האמיתי שלו היה הבנה.

הבנה שלא משנה כמה רע עושים לו, הוא לא מחזיר רע בחזרה.

כי הוא לא רוצה להפוך לחרא כמו אותם אנשי משט-רע.

הבנה כי התיאוריות מהשיעורים בבית הספר, הן בעיקר סיסמאות ריקות.

המדינה שלנו נמצאת במלחמה.

לא ב-7 חזיתות כזב.

אלא רק בחזית אחת חשובה – 

על האמת, על החופש, על הזכויות, על עצירת הדיקטטו-רע.

הבנה שאומנם הוא פגש שלושה שוטרעים, אבל הם בטוח לא כולם ויש גם רבים, טובים, אדיבים, חדורי מטרה לעזור לאזרחי המדינה.

כי היה גם שוטר רביעי שניסה (ונכשל) לשכנע את הביריון הראשון להכניס אותו לאצטדיון.

הבנה שהוא וירון זאת דוגמה לאיך יכולה להיראות המדינה.

שני חברים,

אוהדים שתי קבוצות יריבות,

שתי גישות הפוכות,

מפרגנים אחד לשני,

ולעולם לא נכנעים לסיבות להפוך לשונאים.

המקרה מבוסס על סיפור אמיתי שקרה בחודש מאי בישראל 2026.

מה דעתכם?

#img2#