תהליך פירוק המדינה מתקדם כמתוכנן.
בזמן שההפיכה / מהפכה / רפרומה / פשרה / עזמאי בשארה / שם כלשהו מעסיק את כולם משני הצדדים,
השלב הבא בפירוק המדינה מגיע בשקט מחוץ לעיניי הצי-בור.
עוד רגע הפרטים.
אבל לפני זה, קבלו עדכון מראש עיריית חולון:
"הטירוף של השלטון המרכזי הגיע לשלטון המקומי.
מה זה קרן ארנונה?
מה זה אומר שאני גובה כספים ומעביר אותם לאריה דרעי שר הפנים?
איפה נשמע כדבר הזה?
אני השקעתי יותר מ-100 מיליון שקל באזור התעשיה של חולון. אז באים אלי עכשיו ואומרים לי שאתן חצי חצי למדינה?".
"יש פה תהליך של ביזה, בוזזים כל מה שיש בקופה בלי סנטימנטים, והטירוף של השלטון המרכזי הגיע לשלטון המקומי. הם השתגעו? הם לא חיים במציאות",
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים מצטרף ואומר:
"מדובר בגזירות דרמטיות שמראות על הרצון של השלטון המרכזי לשלוט ולא רק בהקשרים בית המשפט, אלא גם על השלטון המקומי."
אז על מה מדובר?
ואיך זה קשור לכל אחת ואחד מאיתנו.
בשקט בשקט, מכשלת ישראל מעבירה עם תקציב המדינה את הדברים הבאים:
גזירה ראשונה – הלאמת ארנונה עסקית מהעיריות.
ההכנסה מרכזית של עיריות היא ארנונה מעסקים. בזכותה הם יכולים לפתח את העיר ולהעניק שירותים איכותיים לתושבים.
על פי המדווח, המדינה תלאים, או במילים פחות רשמיות תיקח בכוח את הארנונה שעסקים משלמים לעיריות.
הלאמה – הפעולה של לקיחת רכוש וכספים והפיכתם לשייכים ל"לאום" (למדינה) היא פעולה שמאפיינת משטרי דיקרטטורה וקומוניזם.
בתכל'ס הפעולה הזאת תביא לפגיעה ברוב אזרחי המדינה (למי שחיי בישוב שדואג לתושבים בלי חובות או כספים "מיוחדים" מהמכשלה.
בנוסף היא להקטנת העסקים במדינה, כי העיריות לא יקדמו שטחים לעסקים כאשר הן לא מקבלות את התשלום עבור שטח זה.
גזירה שנייה – כפיית קידום של התחדשות עירונית על הערים – גם ללא הסכמתן.
עירייה דואגת לכך שיהיו בעיר שירותים שמספיקים למספר התושבים – מים, ביוב, כבישים, בתי ספר, חוגים, חנייה ועוד.
אם עושים "התחדשות עירונית" בכפייה – מכריחים ערים להכיל יותר תושבים ממה שאפשר לספק להם שירות ראוי.
מה שאומר פגיעה נוספת ברוב תושבי המדינה, בערים בהן נעים לחיות.
פחות שירותים,
פחות כבישים,
יותר פקקים,
פחות חנייה,
כפיית ויתור על רכבים פרטיים,
פחות יכולת תנועה,
יותר שליטה של המכשלה על האזרחים.
גזירה שלישית – ביטול מעמד המשרד להגנת הסביבה בכל מוסדות התכנון
בעקבות "משבר האקלים" כנראה שלא צריך לדאוג לסביבה.
לפחות לא כמו שהוגדרה דאגה לסביבה עד 2019.
לאורך השנים היו אנשים שאכפת להם מהסביבה,
ויש משרד שהתפקיד שלו לדאוג לה.
אבל מאז 2019 אנחנו בתהליך שינוי האנושות.
ולכן איכות הסביבה בדרך הישנה – out.
חבלה בסביבה בשם התגברות על "משבר האנרגיה" – in.
איך עושים את זה?
בשלב הראשון נפתרים מהמטרידים האלה שאכפת להם באמת מהסביבה.
בשלב השני ימנו "יועצים פרטיים בלי ניגוד עניינים".
אני מקווה שימנו יועצים פרטיים מהחברה של חתן פרס בראשית – הצדיק בורלא.
ככה נדע בוודאות שאין ניגוד עניינים, והסביבה תהיה יעילה ובטוחה.
דיקטטורות לא נבנות ביום אחד.
צעד אחרי צעד.
פשע קטן אחרי פשע קטן.
עד שקמים יום אחד ומגלים ש….
קים ג'ונג און הגיע לפה.
או כמו שאמר ראש עיריית חולון:
"זה הולך להיות דבר מטורף.
סכנה לקיומה של מדינת ישראל.
יושבים שם שני אנשים ומטרטרים את המדינה.
הם לא יוותרו.
למה האנשים הנורמליים בליכוד יושבים בשקט? הם רוצים שהמדינה תתמוטט ותקרוס?"
אני מסכים עם ראש העירייה שהמדינה בדרך לקריסה.
אני לא מסכים איתו שהבעיה באנשים הנורמליים בליכוד שיושבים בשקט.
זאת לא בעיה של הליכוד והם לא אחראיים בלעדיים או יחידים.
כל המפלגות – קואליציה ואופוזיציה, בלי יוצא מהכלל יושבות בשקט.
כל נבחלי הכנסת בלי יוצא מהכלל מאפשרים לזה לקרות.
כל הנבחלים השתיקו את זה, עד שראשי הערים הקימו קול צעקה.
זה עלינו.
התושבים.
ליכוד, יש עתיד, ש"ס, עבודה, עוצמה יהודית, כחול לבן והאחרות – מהן לא תגיע התקווה ובטח לא הישועה.
זה עלינו.
התושבים.
כולנו ביחד בזה.
אין ימין ואין שמאל.
אין בוגדים ואין אוייבים.
אין צודקים ואין טועים.
אין אשמים ואין צדיקים.
כולנו, כל התושבים, ביחד באותה צרה.
אז מה עושים?
שלב ראשון – מודעות למצב. לא של בודדים, אלא של מיליונים.
שלב שני – הבנה שעם שמסכים לקבל פשעים קטנים, יסכים לקבל פשעים גדולים.
שלב שלישי – to be continued
