מי שמבין את זה – מבין את החיים.
מי שלא – לא מבין למה יש כל כך הרבה מתים.
נ.ב.
רמז 1 – מי הן 2 הדמויות?
רמז 2 – נדנדה
אחרי התבוננות קצרה – לגלול למטה להסבר המלא.
.
.
.
..
.
.
..
.
.
.
..
.
.
.
.
..
בצד אחד יש חייל עם רובה.
בצד השני יש איש רוח עם כלי כתיבה (כן. פעם כתבו עם משהו ביד ולא מקלדת).
מצד אחד, לחייל יש כוח.
מצד שני, לאיש הרוח יש (אולי יותר) מוח.
בצד אחד יש כפייה.
בצד השני יש דיעה ומחשבה.
בצד אחד יש יכולת להשתיק.
בצד השני יש יכולת לעורר שיח.
מי צודק?
מי טועה?
מי יותר חשוב?
שניהם.
אי אפשר לנצח במלחמה, או בחיים בלי שני הצדדים.
כוח ומוח.
עוצמה וחכמה.
בלי כוח, ישחטו אותנו באפס בזמן.
בלי מוח, נהרוג את עצמנו מטמטום, שנאה, וסתם חוסר תקווה.
כיד לנצח במלחמה, בעסקים ובחיים צריך
50% כוח
50% מוח
בלי צבא חזק – לא יהיה כאן מי שיביע דיעות, מחשבות או רעיונות.
בלי תרבות, אומנות, יצירה, תקווה, שאיפה, נקודות מבט שונות ואהבה – בשביל מה בכלל צריך כאן קיום?
במקום להאשים את הלוחמים בכל טעות או כישלון.
במקום לחסל כל בעל דיעה בגלל מחשבה או עמדה.
אנחנו צריכים לשמור ולחזק את שניהם – כל הזמן.
מי שמבין את זה – מבין את החיים.
מי שלא – לא מבין למה יש כל כך הרבה מתים.
