הסרט מטריקס הראשון היה וואוו מהרגע הראשון.
מפעם לפעם כשציפיתי בו התלהבתי מאמת מזוקקת בריכוז גבוה.
ואז הגיע הסרט השני בסדרה.
אחרי התקווה הגדולה, הגיעה אכזבה.
ניאו, מורפיוס ושאר הצוות הקריבו את חייהם להצלת שרידי האנושות.
המטרה הייתה להגן על 'ציון', העיר האנושית החופשית האחרונה.
אבל אבוי.
כשהם הגיעו לציון נחשפו הזוועות.
מופקרות מינית,
לבוש זנו…
טרלולים מוסריים שונים,
והתמונה התבהרה מרגע לרגע.
לא סתם המין האנושי עומד בפני הכחדה.
לא במקרה הבינה המלאכותית בדרך למחוק את אחרוני הצאצאים של אדם וחווה.
לא בטוח על מה, כמה ולמה יש לניאו והחברים להילחם עבורו.
זה היה כואב, חד ו… מדויק.
כשרואים את אלילי ההמונים,
מדגמנים לבוש של 'ציון',
והתנהגות של סדום,
לא פלא שהגענו לאן שהגענו עד עמורה.
נ.ב. כן, אופנה זה עניין של טעם אישי.
אבל המיינסטרים טרגדיה משווקת את תרבות 'ציון' בשטיפת מוח שיטתית.
כאילו מדובר ב"קידמה" או "ליברליזים" או "מודרניות" או… שקר כלשהו.
כאשר מדובר בטרלול מוסרי הולך ומחמיר שמחליש את ההיגיון והשפיות הכלליים.
במקביל אותו מיינסטרים טרגדיה יוצא כנגד מי שמעז להביע דיעה על אותה זוועה:
"חשוכים", "ימי הביניים" ושלל כינויים לשוחרי החיים.
נקווה שנצליח יותר ממה שהלך לניאו (ז"ל) ולרוב תושבי ציון.
