הטובים לטיס?
הסמים לטייס!
ואיך חבלי הנ'וחבות קשורים לכל זה?
מאז קום המדינה, וגם בימים אילו, הטייסים שלנו עושים עבודה מדהימה.
אין מי שיחלוק על זה.
לפי הדיווחים וכדי להציל את העם האיראני מעריצות (זאת אחת משתי מטרות המלחמה שראש המכשלה כתב בטוויטר) הם טסים כל יום לאיראן וחזרה.
הרבה שעות באוויר. הרבה ריכוז. הרבה עירנות. הרבה מאמץ.
אז מה עושים כדי לעזור לטייסינו?
מסמים אותם!
קוראים לזה "כדורי עירנות"
איזה שם חמוד מכונת הנדסת התודעה.
ל"כדורי העירנות" האלה לפי הקומבינה המלאכותית יש כמה תופעות שוליות:
חרדה
עצבנות
תחושת "ספיד"
דפיקות לב מואצות (פלפיטציות)
חוסר שקט
נדודי שינה
אובדן תיאבון
שינויי מצב רוח: דיכאון או אופוריה קיצונית
מחשבות אובדניות
סיכוזה או מאניה
הזיות, מחשבות שווא או התנהגות אגרסיבית
תגובה אלרגית רב-מערכתית (DRESS) – תגובה שמתחילה כפריחה אך פוגעת באיברים פנימיים כמו הכבד, הכליות או הלב
בעיות לב
כאבים בחזה (תעוקת חזה) או הפרעות קצב חמורות
התמכרות
תלות פסיכולוגית: תחושה שאי אפשר לתפקד או לחשוב ללא הכדור.
ירידה באפקטיביות: לאורך זמן הגוף מפתח סבילות והמינון עלול לעלות.
פעם במדינת ישראל מי שהיה משתמש סמים – לא היה יכול להיות טייס.
היום, במדינה שהחליפה את ישראל – מי שרוצה לטוס צריך להיות מסומם.
תחשבו איזה נזקים לכל החיים רש(ע)ויות המדינה גורמות לפרחי הטיס האלה.
לילדים וילדות הכי טובים במדינה שרוצים להגן עלינו ולעשות לכולנו טוב.
ובמקום זה הם מקבלים (עוד) בגידה.
עוברים סימום כדי לזכות באפשרות לעזור.
כשהחיים שלהם ישתבשו הם יזכו לצמד המילים שעליו מבוסס הרוע הרפואי של מדעחדש:
אין קשר.
נ.ב.
אפרופו קשר.
רוצים לדעת מה הקשר של טייסי חיל האוויר של צה"ל,
ורוצחי הנוח'בות של חמאס?
תיכנסו לתגובה הראשונה.
אתם תהיו בהלם! בשוק! בתדהמה!
