תשמעו סיפור.
שבוע לפני המלחמה עם איראן נפגשתי עם חבר טוב, איש הייטק, ששאל אותי :
תגיד, מה נראה לך יקרה (במדינה)?
אמרתי לו – יקרה. יקרה.
צריכה להתחיל החקירה הנגדית במשפט של ראש המכשלה.
הוא שאל – מה זה קשור?
עניתי לו – לא תהיה חקירה נגדית.
הוא התפלא – אבל זה עכשיו.
ואני – לא יקרה.
והוספתי משהו, לא בדיוק, אבל ברוח הדברים הבאים:
תהיה מלחמה חדשה בישראל
או צונמי
או מלחמת עולם
או משלחת חייזרים תכבוש את ירושלים
או השמש תישרף
או… מה שבא לך.
אבל חקירה נגדית לא תהיה.
הוא צחק.
אני פחות.
אחרי שבוע הוא שאל אותי על איראן.
לא הבנתי / האמנתי שזה יהיה האירוע, הופתעתי.
בכל מקרה שבוע וכמה שעות אחרי שנתתי לו את התחזית נכנסו למלחמה החדשה.
מאז נגמרה המלחמה וראש המכשלה היה אמור לחזור לחקירה הנגדית שלו.
אבל פתאום הידיעה הזאת.
הוא לא יכול בשבועיים הקרובים.
בגלל התפתחויות אזוריות.
אולי טראמפ יעשה הסכם שלום עם סוריה, סעודיה, איראן ותימן.
אולי יש סבב ב' של מלחמת הגרעין שהושמד ולפתע פחות הושמד.
אולי הגיע הזמן לכבוש את כל טורקיה במקום רק לגנוב משם מגבות.
אולי טראמפ יחזיר את כל החטופים, יסיים את המלחמה בעזה, יכריז על בחירות בישראל, ויכריז עלינו כ…
אולי…
מה זה באמת משנה?
אחרי זה יבוא עוד טירוף ועוד טרלול ועוד תעלול.
מדינת ישראל אולי תשרוד ואולי לא.
אבל חקירה נגדית לא תהיה
