עד הישראלי האחרון

סיכום מומצא של נאום ראש המכשלה:

במשך 593 יום האיש הזה התעקש לא לסיים את המלחמה.

במשך מאות ימים מתוכה הוא נלחם בעיקר ב… כלום ושום דבר.

שבע חזיתות בדיוניות.

מטרות אסימפטומטיות.

מיליוני נשים, זקנים, ילדים ותינוקות. יהודים. ישראלים.

וגם בכמה עזתים (שאפו על כל חמאסניק שחוסל)

במשך מאות יום המחירים ששילמו מיליוני הקורבנות בלתי נתפסים:

* עשרות חטופים נרצחו בשבי / בהפגזות צה"ל

* כמעט אלפיים חללים, מתוכם מאות "הותר לפרסום" בלי סיבה

* עשרות אלפים פצועים בגוף

* מאות אלפים עקורים מביתם

* מיליונים פצועים בנפש

* ילדים שגנבו להם את העתיד לעד

* זוגות שנפרדו תחת המציאות ההזויה

* משפחות שהתפרקו מהלחץ הלא נורמאלי שהפך לנורמאלי החדש

* הוצאות של מאות מיליארדי שקלים שאתם, כן, אתם, משלמים אותן וגם הילדים שלכם, וגם הנכדים שלכם, וגם הנינים שלכם

* חיסול חלומות של ספורטאים, זמרים, אמנים, אנשי עסקים, תלמידים, קשישים ויצורים חיים אחרים שעמלו קשות וארוכות כל חייהם ובמישהו החליט לטבוח בשאיפות שלהם

* פילוג וריסוק העם לרסיסים

* הרס וחורבן בכל נקודה, זווית והיבטי החיים

מאות ימי פסע של שקרים אינסופיים.

מאות ימים של הבטחת ניצחון מוחלט שלא קיים גם באגדות.

מאות ימים של הונאות חולניות מתחלפות – ציר פדופילפי, העיר רק פיח, חאן יאניס, ושמות מתחלפים חדשות לשקרים.

מאות ימי פעימות התעללות נפשית לאומית.

מאות ימים של טירוף אינסופי.

ופתאום,

ברגע אחד,

שמש העמים,

הלוחש לנגיף,

הבלתי מוער בשבת,

מוכן לסיים את המלחמה תמורת כל החטופים.

אבל רגע.

ספויילר.

לא באמת לסיים.

רק פסק זמן.

רק בכאילו.

רק בתנאים שלא יתקיימו.

כי יש לנו עוד הרבה עבודה.

עד הישראלי האחרון?