מלחמה או שגרה.
אסון אן שגעון.
סיכוי או אפסי.
תנאים או בעיקר תת.
לא משנה מה האתגר שעומד בפניו,
האיש הזה פשוט מרסק כל מחסום,
ומביס כל אתגר.
הוא מאמן קבוצת כדורסל עם צוות שחקנים מהחלשים באירופה.
הוא מאמן אותם שלוש שנים במטוסים, עם מעט שינה, מעט בית ומעט חיים.
הוא הפסיד שחקנים בגלל פציעות (שרבות מהן קשורות למלחמה) ולא זכה לקבל שחקנים מחליפים.
הוא מאמן אותם באולמות בלי קהל כאילו מדובר בחבורת מצורעים שאסור לעולם לבוא איתם במגע, ובטח אסור לעודד אותם ולתמוך בהם.
הוא מאמן אותם כשהלב שלו ושל השחקנים קרוע ממה שקורה במדינה שלנו.
ולמרות כל זאת, הוא גורם להם לשחק ברמות הכי גבוהות שיש!
לא ראיתי את המשחק של הערב.
ואני כותב את הפוסט בזמן שהם עוד לא ניצחו (הצצתי באינטרנט במשרד וראיתי שהם מובילים ב-3 נקודות כחצי דקה לסיום המשחק).
הם משחקים נגד אלופת אירופה.
קבוצה עם תקציב של פי 2, פי 3 או יותר.
קבוצה הכי טובה בכל אירופה.
והוא גורם לחבורת שחקנים שהוא מטפח בלי תנאים וכנגד כל הסיכויים להתחרות מולם כשווים מול שווים.
עודד קטש הוא מאמן כדורסל אדיר. כנראה טופ 3 באירופה.
אני יכול להעיד שהוא גם אדם מדהים עם אישיות נדירה.
אבל לא פחות מכל אלה הוא ווינר ומנהיג.
הוא ווינר כי הוא אף פעם לא נשבר.
הוא מנהיג כי הוא מוביל חבורת אנשים למצות 300% מהיכולות שלהם במינוס 400% תנאים, ועושה את זה תמיד בענווה, בחוכמה ובאהבה.
זהו.
בפעם ה-500 הייתי צריך לפרוק את זה.
עכשיו אני אגש לראות את התוצאה של המשחק.
ואם מכבי גם ניצחה, אז אני מציע לכולכם לעשות 3 דברים:
א. להצדיע לעודד קטש, גם אם אין לכם מושג בספורט
ב. להגיד לילדים שלכם לצפות בו, להקשיב לו, לקרוא ראיונות איתו כי אם הוא יהיה המודל לחיקוי עבורם, בטוח שמצבם רק ישתפר
ג. בעצמכם לצפות בו, להקשיב לו ולקרוא ראיונות איתו, כי אתם תהפכו לאנשים יותר טובים, וליותר מצליחים.
זאת דעתי המשוחדת, ואני תומך בה.
