הסיפור האישי (והלא מוכר) שלי עם מיקי.
מ. י. ק. י ברקוביץ נולד היום לפני 70 שנה.
הכדורסלן הישראלי הגדול מכולם.
הספורטאי שהוא סמל לווינריות, הצלחה ועבודה קשה.
האדם, האישיות והסמל.
האדם שהיווה השראה אינסופית לדורות שלמים בארץ ובאירופה.
כשמיקי שיחק במכבי ת"א או בנבחרת ישראל, המדינה כולה נכנסה לעוצר.
מכוניות הפסיקו לנסוע בכבישים.
הולכי רגל התכנסו בבתים.
מדינה שלמה עקבה אחרי מיקי בעוד מופע ניסים מרהיב.
מיקי היה גם הישראלי הראשון שקיבל חוזה בליגת ה-NBA (אבל לא שיחק בה כי מכבי ת"א לא שחררה אותו מהחוזה ביניהם).
ועכשיו לסיפור האישי שלי עם מיקי.
כשמיקי עוד שיחק במכבי ת"א הוא הוציא לאור אלבום קלפים.
האלבום היה בעצם ספר לימוד כדורסל של מיקי ברקוביץ לילדים באמצעות קלפים (דומה ל'סופר גול').
באלבום היו כחמש תמונות של מיקי עם בנו.
אבל רצה הגורל שמעבר לחמש התמונות של מיקי עם בנו, הילד-שחקן שהופיע עם מיקי בכל שאר האלבום והקלפים, הילדושעליו ואיתו מיקי לימד והדגים את סודותיו היה… אני.
בתמונה – אני בגיל 12 בצילומי האלבום במכון וינגייט ביחד עם מיקי – האיש והאגדה.
מזל טוב מיקי ויום הולדת שמח.
