חג שמח לעבדי ישראל!

חג שמח לעבדי ישראל!

היום, לפני 6 שנים, איבדנו רשמית את מדינת ישראל.

היום, לפני 6 שנים, התחיל הכלא ההמוני הראשון לאזרחי ישראל, המכונה באגף להנדסת תודעה – סגר הקורונה הראשון לישראל.

היום, לפני 6 שנים, תושבי ישראל הסכימו שכנופיית פושעים נגד האנושיות, תכפה עליהם אמצעים אלימים של שלילת חופש וזכויות אדם, תוך שימוש בהונאה הכי גדולה לפחות ב-100 שנים האחרונות.

היום, לפני 6 שנים, התחילה מלחמת חרבות ברזל עם תחילת עידן מוח-דל של בני ישראל סרבני התבונה.

היום, לפני 6 שנים, התחיל מבצע עם כדביל שחושב שראש המכשלה ושותפיו השמידו ב-12 ימים משהו בדיוני ששמש העמים מספר עליו סיפורי אלף לילה ולילה כבר יותר מ-30 שנה.

היום, לפני 6 שנים, תושבי ישראל עברו חלוקה ל-2 שבטים: נתינים צייתנים ואנשים חושבים.

היום, לפני 6 שנים, החל מסע השיסוי של נבחלי ציבור ביחד עם עריצי התקשורת כנגד אזרחים שהפשעים שלהם מסתכמים בנשימה חופשית, התבוננות עצמאית, וחופש הביטוי לגבי זריקות המלך החדשים.

היום, לפני 6 שנים, פרץ טבח 7 באוקטובר.

היום, לפני 6 שנים, היהודים, אחרי 40 שנות מדבר, אחרי פוגרומים, אחרי שואה, אחרי 2000 שנות גלות ואנטישמיות, לראשונה מאז עגל הזהב, ויתרו מבחירתם החופשית על חגי ישראל והעם היהודי והשתעבדו כצאן לטבח למסיכות השקר.

חג סגר שמח.

קדימה, התרעה, אזעקה, ממשיכים במבצע – עד הישראלי האחרון.

נ.ב.

תזכורת לדבריי מימי קוקוריקו:

עם שמסכים לקבל פשעים קטנים – יסכים לקבל פשעים גדולים.

והפשעים גדלים וגדלים.

עד שלא יהיה יותר עם.