חגיגה במתכונת קהילתית

תגידו, זה לא נראה לכם מוזר?

המכשלה הובילה לביטול העצמאות.

סליחה. את יום העצמאות.

ופתאום,

בצורה ספונטנית,

לא מתוכננת,

לא מתואמת,

לא קשורה,

מספר עיריות הודיעו את הרעיון המרגש הבא:

במקום חגיגה במקומות מרכזיים וראשיים בעיר.

עוברים למתוכנת חדשה.

חגיגה במתכונת קהילתית, במוקדים ברחבי העיר – בהתאם להנחיות ההתגוננות.

או כמו שאמר ראש אחת הערים הגדולות:

"חשוב לנו לאפשר לתושבים לציין את יום העצמאות,

אך לעשות זאת בצורה בטוחה,

שמחזקת את הקהילה,

מקרבת בין אנשים

ויוצרת תחושת יחד במרחבים הקרובים לבית.

XX XXX היא עיר של קהילה חזקה,

והחג השנה יקבל ביטוי שמדגיש את הערכים הללו –

לצד שמירה קפדנית על ביטחון התושבים"

הלו!

להתעורר!

לא קוראים לזה חג.

ובטח לא עצמאות.

קוראים לזה ערי 15 דקות.

כלא.

גטו.

סדר עולמי חדש.

להרגיל את הנתינים לכך שאסור להם להתרחק מהבית יותר מ-15 דקות.

אין יותר "עיר".

אין יותר נסיעות ארווכות.

אין יותר "בינעירוני"

יש שכונות סיניות נעולות.

וביטול יום העצמאות?

עוד דרך לתרגל את הטירוף שצועד מהר יותר מכל פסע.

זה לא ציפור.

זה לא מטוס.

זה כלא. 15 דקות.

מה שמרשים לכם להתרחק מהבית.

בהתחלה זאת המלצה, כדי לשמור עליכם יעילים ובטוחים במלחמת טרללה.

ואז….

עם שמסכים לקבל פשעים קטנים –

יסכים לקבל פשעים גדולים.

עד שלא יישאר עם.