יהי זכרו ברוך

הכרנו בגיל צעיר.

הוא היה הכי קטן (בגיל) בקבוצת ליגת העל לנוער ששיחקנו בה ביחד ברמת גן.

אבל כבר אז הוא היה הכי.

בוגר.

ווינר.

טוב.

מיוחד.

ליאור עשה דרך נדירה ושונה מכל שחקן אחר שהיה איתנו בקבוצה.

והוא היה המצליח והטוב מכולם.

בכל רגע הוא היה נאמן לדרך שלו, והעולם התיישר סביבו.

ליאור לא פעל "כמו שמקובל" או "לפי הספר" או "כי ככה זה".

עם השנים הוא הפך לשחקן הנבחרת ולאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של ישראל, ולאחר מכן גם למאמן ענק.

אומרים שמשה רבנו הוציא מים מהסלע.

ליאור, הוציא זהב ויהלומים מכל קבוצה אותה הוא אימן, גם עם חומרי הגלם היו על ה….

אבל כל זה מתגמד ליד האישיות.

שילוב קסום של

אינטליגנציה גבוהה,

רהיטות מרשימה,

שלווה של בודהה,

חיוך כובש,

מקצוענות ועבודה קשה,

אבא ובעל נדיר,

ובן הכי מושלם שאפשר לבקש.

אין מספיק מילים לתאר את האובדן של האיש הענק הזה.

יהי זכרו ברוך.