אמרו שיש שריפות בלוס אנג'לס.
אז החלטתי לקפוץ ולבדוק.
והאמת…
השריפות היו נוראיות.
ועוד אמת.
הן לא היו בכל שטח לוס אנג'לס.
אבל על זה נדבר אולי בפוסט אחר.
מפה לשם, נסענו לשלט 'הוליווד' המפורסם.
בעקבות השריפות המשטרה שמה מחסומים בנקודות שונות כדי למנוע הגעה לאיזורים בהם האש עדיין משתוללת.
כשהגענו למחסום בדרך לשלט' הוליווד 'הייתה שוטרת מלאת שמחת חיים..
כל דבר שאמרנו, היא הגיבה בהתלהבות פלוס חיוך מהמם ומלא אהדה.
אנחנו וכל מי שהגיע להצטלם עם השלט שיתפנו איתה פעולה עם כל הנחייה שלה בשמחה ובאושר.
ואז..
הסתימה למהממת המשמרת.
נפרדנו בידידות והגיע שוטר שהחליף אותה.
והוא היה בדיוק כמוה.
רק הפוך.
צועק, כועס, עצבני.
הוא התחיל לצעוק על נהגים והולכי רגל.
נזף בכולם. כעס.
והשיג אפס שיתוף פעולה..
מדיי פעם אנשים עשו מה שהוא אומר מתוך פחד ממנו אבל אחרים ניסו ופעלו הפוך מהנחיות שלו.
מסקנה?
בעזרת תקשורת טובה,
אהדה כנה ורצון לעזור,
אפשר להשיג הרבה יותר שיתוף פעולה.
זה נכון לגבי שוטרים וגם לגבי מורים, הורים, מנהלים ויצורים חיים נוספים.
