מדיני – בטחוני – לאומי

הכי כיף בדמוקרטיה זה חופש הבכי-רע. (אמרו וצחקו עלינו בקול רם עלי-ביבי ו-120 השודדים)

זה הזמן לברך: נסראללה, לעולם לא תצעד לבד. (נאחל לכל עשרות אלפי התומכים להצטרף במהרה בימינו לחסן טראללה)

סה"כ זה הגיוני. מחבלי חמאס, משאירים פתק על "נקמה" ליד פצצה. כך שלמרות שהפצצה תפרק אוטובוס, אנשים, רחובות, משהו אחד צפוי לשרוד אותה. הפתק.

בעקבות אירועי הלילה (שירי ביבס, אוטובוסים עם פצצות) לפי דעתכם איזה מהתוכניות הספונטניות שהוכנו היטב מראש צפויות להיכנס לפעולה?

מדינת ישראל מציגה: הטירוף שאינו נגמר. וגם התעללות שטנית במשפחת ביבס.

כל אזרחי ישראל חיכו לעדכון לגבי משפחת ביבס שחלליה ככל הנראה חזרו מהשבי (כולם מחכים מהבוקר לאימות סופי). בזמן הקשה והכואב הזה הם יכלו להבין שאף אחד לא יתייחס לאוטובוסים שמתפוצצים בחניונים. לא ברור מה הקטע שלהם לפוצץ הפסקת אש שרק יממה קודם הסבירו לנו שהם מתחננים אליה ואפילו הם מקדימים חזרת חטופים חיים בשבוע כדי לשמר אותה. נסתרות הן דרכי הטרללה.

מכירים את זה שצה"ל מחסל מחבל בכיר, מכשלת ישראל בדרך לניצחון מוחלט על מלא, ואז המחבל והבכיר קמים לתחייה וממשיכים כרגיל? אז אופס… זה שוב קרה. אחרי שחוסל. מת. המפלצת חזרה לחיים בטקס מסירת גופות החטופים.

ראש מדינת אוייב – קטאר. נפגש עם ראש מדינת אוייב – איראן. ועם ראשי ארגון אוייב – חמאס. וגם לפי המדווח משלם משכורת לאנשים מלשכת ראש המכשלה. כל זה בזמן מלחמה, וכאשר חטופים עדיין בשבי.

מי שהביא לזה צריך לשלם על זה. כדי ש"לעולם לא עוד" יהפוך מסיסמת כזב למציאות.