התנהגות אנושית

 ביחד ננצח. את הבדידות.

 הם יכולים להיות אנשים נפלאים. הם יכולים להיות כל מה שהם רוצים. אבל… בגלל מחסום מנטלי הם עוצרים את עצמם. ומפריעים למי שרוצה לעזור להם.

 פינת הטיפ היומי (קארן סלמנסון): אנשים נורמאליים לא מסתובבים ועסוקים בלפגוע או להרוס חיים של אחרים. מסכימים?

 אף אחד לא יודע מה אתם מרגישים בפנים. גם כשאתם מוקפים אנשים, משפחה, חברים ואחרים. לכן גם אף אחד לא יכול להיות בנעליים שלכם, או להבין אתכם במאת האחוזים. מה שמוביל לביקורת, דיעות סותרות, ולא פעם גם למריבות.

 אף אחד לא יודע מה אתם מרגישים בפנים. גם כשאתם מוקפים אנשים, משפחה, חברים ואחרים. לכן גם אף אחד לא יכול להיות בנעליים שלכם, או להבין אתכם במאת האחוזים. מה שמוביל לביקורת, דיעות סותרות, ולא פעם גם למריבות.

הבחירה האמיתית היא לא חשאית. רואים עליך.

כל הכבוד לחברים שמצריכים מעט מאוד תחזוקה. חברים שלא מדברים איתם במשך חודשים בגלל ששניכם עסוקים בדברים בעלי ערך, אבל מתי שאתם נפגשים, אין דבר מלבד…. אהבה.

  יותר מדיי קשוח. יותר מדיי עדין. יותר מדיי קולני. יותר מדיי שקט. יותר מדיי דעתן. יותר מדיי ותרן. יותר מדיי זה. או יותר מדיי זה. אבל אתם תמיד תהיו מושלמים, למי שצריך אתכם.

  לעולם אל תפסיקו להיות אנשים טובים, בגלל אנשים רעים.

  אחרי מכת טבח באוקטובר. זה מרגיש כאילו מתקדמים בצעדי ענק למכת חושך. אם מישהו מבין בדברים האלה, אשמח להסבר וסדר בדברים. תודה מראש

  חשבתם על זה פעם? שנאה, רכילות, חדשות רעות, שליליות. כל אלה מופצים מאודדדדדד מהר. מה היה קורה אם באותה המהירות היינו מפיצים אהבה?