דני וידיסלבסקי ראיונות בתקשורת

  המושג שהמצאתי “מדעחדש” נכנס לשיח, אבל מה המשמעות שלו בפועל? פחות תצפיות ודיון פתוח — יותר מודלים, יותר תכתיבים – ממש קודש הקודשים.

 מצלמות שנועדו לביטחון — משמשות לדו"חות חנייה? בית המשפט קובע שהשימוש לא חוקי. ועדיין עיריות ממשיכות להשתמש במצלמות… איך זה הגיוני בדיוק?

שמעתם על פנקס חיסונים דיגיטלי – נו, מה רע? לכאורה, כלום. אבל כשמידע רפואי הופך למאגר ממוחשב, מי שולט בו?  מי סוחר בו? ואיפה עובר הקו בין שירות לציבור לבין שימוש מסחרי ואכיפה עקיפה?

זה לא מחיר הדלק שגבוה. זה המיסוי שמנופח. דלק הוא לא מותרות. זה מוצר בסיסי. וכשעל מוצר בסיסי יושבות שכבות על גבי שכבות של מסים — מי בסוף עובד בשביל מי?

לאחרונה קיימתי שיחה בנושא עם איציק מצרפי ברדיו גלי ישראל. שוחחנו על כך שהבינה המלאכותית לא רק מייעלת — היא כבר מחליפה אנשים. משרדי ממשלה כבר קיבלו הנחיה: לא לגייס עובדים שאפשר יהיה להחליף בבינה מלאכותית. ומה עושים עם האזרחים?

5 שבועות לפני מלחמת איראן 2 קיימנו שיחה על מקורות הידע, על חשיבה ביקורתית, ועל המעבר מהקשבה עיוורת להבנה מודעת. אנחנו רגילים להאמין למי שמחזיק תואר, מיקרופון, מעמד או תעודה. אבל מה קורה כשאנחנו מפעילים את שיקול הדעת שלנו?

איך להתמודד עם התקופה הקשה הזאת? בשביל זה צריך לענות על שאלה מקדימה: מה קורה כשמפסיקים להיות צרכני תודעה – ומתחילים לייצר מציאות? חשבתם על זה פעם?

איך נוצרה תרבות של התראות בלתי פוסקות? ולמה דווקא האירועים האמיתיים – מגיעים בלי אזהרה מוקדמת? שיחה על חרדה מתוזמרת, "עידן אסימפטומטי", והמחיר הנפשי של צריכת פחד יומיומית.

לראשונה בכנסת עולה לדיון השאלה האם ישראל צריכה להישאר מחויבת לארגון הבריאות העולמי ולאמנת הבריאות החדשה. האם מדובר בשיתוף פעולה בינלאומי – או ויתור על אוטונומיה? שיחה על ריבונות, זכויות גוף, והצורך לעצור ולבחון מחדש מה אנחנו מקבלים כמובן מאליו.