אף אחד לא יודע מה אתם מרגישים בפנים. גם כשאתם מוקפים אנשים, משפחה, חברים ואחרים. לכן גם אף אחד לא יכול להיות בנעליים שלכם, או להבין אתכם במאת האחוזים. מה שמוביל לביקורת, דיעות סותרות, ולא פעם גם למריבות.
כל הכבוד לחברים שמצריכים מעט מאוד תחזוקה. חברים שלא מדברים איתם במשך חודשים בגלל ששניכם עסוקים בדברים בעלי ערך, אבל מתי שאתם נפגשים, אין דבר מלבד…. אהבה.
יותר מדיי קשוח. יותר מדיי עדין. יותר מדיי קולני. יותר מדיי שקט. יותר מדיי דעתן. יותר מדיי ותרן. יותר מדיי זה. או יותר מדיי זה. אבל אתם תמיד תהיו מושלמים, למי שצריך אתכם.
אחרי מכת טבח באוקטובר. זה מרגיש כאילו מתקדמים בצעדי ענק למכת חושך. אם מישהו מבין בדברים האלה, אשמח להסבר וסדר בדברים. תודה מראש
ט.ל.ח בכפוף לתקנון
