ניהול עסקים ומנהיגות

לפני 4 שנים הם היו רגע לפני… נשארו עם השקלים האחרונים. זכיתי שהם יגיעו לפגוש אותי. עכשיו חגגנו עם בת שבע יום הולדת (שבע+) במפגש קומנדו עסקים.

בהתחלה הם זזו בחוסר נוחות. מה? למה להגיד ככה?  כשהצגתי אותה לקהל אמרתי כמה מילים שיכולות להישמע כהגזמה.  אבל לקח בדיוק שבע דקות כדי להבין שלא הגזמתי בכלל.

מסע (האוכל) בפראג נמשך. מפה לשם מגיעים למסעדה כנראה הכי שווה בעיר. ניגשת אלינו מלצרית מהממת. אני – את לא נראית צ'כית. היא – אתה חד אבחנה. אני לא. צ'כית.

הוא סיפר לי בהתרגשות. "זהו. מצאתי את האחת. איתה אני רוצה להתחתן." אבל מהר מאוד הגיעה השיחה הבאה. 

מה מרגיש לכם נכון? למה כן? למה לא?? 

זה קרה לכם פעם? עברתם בעצמכם את הסבל הזה? שמתם לב שהסבל הזה גורם לטעות קטלנית? באיזה מהמקרים האלה נתקלתם בחיים שלכם?