
באיזה גודל הלב שלך?
אצל תינוקות הלב ענקי. לכן כולם אוהבים אותם ונמסים בקרבתם. עם השנים הלב מתכווץ ואיתו גם החיים. אבל מי אמר שאי אפשר להגדיל את הלב?
אצל תינוקות הלב ענקי. לכן כולם אוהבים אותם ונמסים בקרבתם. עם השנים הלב מתכווץ ואיתו גם החיים. אבל מי אמר שאי אפשר להגדיל את הלב?
חברים, אנשים בעבודה, מי שמבלים איתם, תוכניות בטלוויזיה, אלה שאיתכם ביציע במשחק כדורגל, פוסטים ברשתות חברתיות. הסביבה שלכם משפיעה עליכם.
פינת הטיפ היומי: "החיים עוברים, עוברים, ובמקום לקחת בהם חלק, אנחנו עוסקים בחשבונות" (חנוך לוין)
הפלא הלוגיסטי הזה, אחרי שלכאורה טס לחלל, יורט על ידי הדמיון, ונחת בישראל, אפילו לא שרט את האדמה שמעתם פעם על יקום מקביל. או ככה הופכים ארץ נעדרת לנהדרת. מצד אחד – מלחמה. מאותו הצד – שנאה. מצד שני, זה לא חייב להיות ככה. השבוע נפגשו 85 ישראליות וישראלים במשך 11 שעות למדנו. התבוננו וריפאנו יחסים. יחסים עם כסף. יחסים עם אנשים. יחסים עם הגוף. יחסים עם החיים.
יא וא רא די. איזה סמינר מטורף היה לנו. הם באו בבוקר ומלבד הפסקת אש, סליחה אוכל, ועוד קטנה לשירותים ושתייה הם ישבו ולמדו ברציפות עד כמעט 20:30. למדנו 3 מקלקלי יחסים לפנים! אחד מהם קשור לנשק, מלחמות ופצצות. וההישגים? בלתי נתפסים.
בשורה עצובה – אף אחד לא יכול לעזור לכם, מלבדכם! בשורה משמחת – אף אחד לא יכול לעזור לכם, מלבדכם!
"זה לא אישית נגדך. תמיד קשה לי להקשיב יותר מכמה דקות." מפה לשם – מהבוקר עד 21:30 הפסקה אחת להוציא נוזלים. הפסקה אחת להכניס אוכל. יום שלם – לומדים ונהנים מתוצאות בעסקים קטנים בחיים.
היא: "איפה אתה יא חתיכת נבלה?!" הוא: "זוכרת את חנות התכשיטים שראית שם טבעת יהלום ענק שרצית אבל לא היה לי כסף לקנות לך?" היא בטון רגוע ומתרגש: "נשמה אהובה שלי, איך אפשר לשכוח? אני חושבת עליה כל יום." הוא: "אז אני שותה עכשיו עם החבר'ה בפאב שמול החנות."
נערה צעירה נכנסה למשרדי וידיס. במשך שעות ארוכות של הסמינר היא הייתה קשובה וגמעה בשקיקה את הסודות, והשיטה הבלעדית שלנו – מבוא לריפוי יחסים. יום אחרי הסמינר קיבלתי את הציור שהנערה הקסומה איירה תוך כדי שאני מדבר.
משהו השתבש ביניהם. זה הגיע לנתק. מוחלט. עברו השנים ונגמרו המילים. עד ש… הוא הגיע אלינו לריפוי יחסים.
אם לא בא לכם לחכות עוד 5 שנים לפעם הבאה, אז…. אין מצב לפספס את הסמינר הפעם! מחכה לכם.
ט.ל.ח בכפוף לתקנון