ערוצי החששות בירידה דרסטית. הנתונים מדברים בעד עצמם, ורק יש משפט לא מדוייק אחד. קריסת תוכניות החרדות זה לא "חרף המלחמה הקורונה", אלא בעקבות המלחמה והקורונה.

 6 נרצחים בפיגוע (ואז עוד אחד נפטר) – זאת כותרת משנה. משהו שולי. צעד אחרי צעד מרגילים אותנו לאובדן, מוות ואפסות החיים.

 באתר ישראל היום, לפי גוגל, 11 שעות לפני כן, כלומר ב 22:00 בלילה, עלה עדכון לאתר על פיגוע בבוקר (של היום) שבו גם יש נרצח אחד. כלומר לפי גוגל, באתר 'ישראל היום' עלה עדכון 10 שעות לפני שאר אתרי החדשות בישראל, ו-10 שעות לפני שהתרחש הפיגוע, על פיגוע עם… נרצח.

  ראשית כל הכבוד לאברי שאמר את האמת לגבי זה. מובן שיש הסברים וצנזורה ועדכונים וכאלה. הכל הגיוני תמיד. אבל…. אבל זה מעלה שאלה חשובה. אם הוא מודה שהוא משקר לצופים – איך יודעים מתי הם דוברי אמת?

בתקופה כזאת – האם כדאי לדבר על דברים מפחידים? האם מותר לשאול שאלות קשות? ומה לגבי הורדת תדר ואנרגיות?

האם משדרים חדשות או מייצרים חדשות? מראיינים 2 מועמדים לשירות בטחון לפני גיוס. הכתובית אומרת שהם מסרבים להתגייס בגלל הרפורמה. המראיינים מקדמים לאותו סיפור. ואז מגיע הטוויסט בעלילה.

אולי ככה מרגיש אלוהים אחרי עוד יום של הקשבה לערוצי החששות וגזירות מכשלות העולם.  

מבחן קצרצר שיעזור לכם לגלות אם אתם שולטים בטלוויזיה או שמכשיר ההיפנוזה שולט בכם. מתחילים. ענו לעצמכם בכמות – נכון או לא נכון

השכל דומה למכונית. בלי דלק – קשה להתקדם. הדלק של השכל מורכב מידע. אבל כמו במכונית, אפשר לשים דלק לא מתאים. הדלק הלא מתאים הורס את המנוע וגורם נזקים – גם למכונית וגם לשכל