יום אחרי יום פיגועים. פעם עובד לשעבר (סייען) של השב"כ. פעם אזרח ישראל. פעם תעלומה. אבל כל פעם, בפיגוע אחד "קטן" נפגעים יותר אזרחים משנה+ של מלחמת הפסע. והכי גרוע? עם הבולענים בולע כל טרלול.
10,000 פצועים בזמן מלחמה – מערכת הבריאות עובדת מושלם ובלי בעיה. 100 מנוזלים קשה פלוס מרססי אפצ'י בזמן מגיפה – מערכת הבריאות קורסת.
אני יודע, בסוף, כולם יגלו שזאת המסקנה היחידה שעובדת בנושא. לרוב האנשים זה לוקח עשרות שנים של סבל, מוות, הפסדים, מכות ואובדן הסיבות לחיות – ורק אז, כאשר זה רבע שעה לפני הסוף, הם סופסוף מבינים את הקטע.
ביום שבמקום אלופים בדימוס שמשווקים מחדלים, באולפנים תככב אלופת העולם הצעירה זוהר סלע שתספר על המסע שלה לזהב, אז נזכה לניצחון מוחלט אחד אחרי השני.
המלחמה מתחילה "בהפתעה" – אבל ידועה ומתוכננת לפרטים במשך תקופה מאודדדדדד ארוכה. העם מסכים – והעם מקבל. זה יימשך עד שהעם יפסיק להסכים או עד שלא יהיה העם שהכרנו במשך 2000 שנה. הראשון מבין השניים.
שבוע אחרי נבחרת הנוער של הבנים. גם נבחרת הנוער של הבנות עלו לאליפות העולם. הספורטאים הצעירים שלנו הם זן חדש. זן חדש של יכולות , הישגים ומעל לכל עוצמה מנטלית.
ט.ל.ח בכפוף לתקנון
