תקדישו 2 דקות ו-8 שניות להאזין למיה שחזרה מהשבי בעזה. תשמעו את שיחת הטלפון שלה לייב עם אבא שלה בזמן שירו בה. ותשאלו את עצמכם – אם יש אנשים עם לב של אבן. יש אבנים עם לב אדם. למה לעזאזל אנחנו לא נותנים לאבנים לנהל את המכשלה ולהחזיר את החטופים הביתה?

 צריך להפסיק עם הרדיפה של ראש המכשלה. פעם אחרי פעם מתרחשים אסונות, נזקים ומחדלים דווקא במשמרת שלו. זה שהוא ראש המכשלה לא אומר שאפשר להדביק לו אחריות לכל הנזקים שנגרמים בזמן שהוא הנהג המצטיין.

לא היה טבח ב-7 באוקטובר. לא היה אונס ב-7 באוקטובר. לא היו נפגעים מחמאס. לא מאמינים? תשאלו את הבינה המלאכותית.

  קיבלתי הודעה שגרתית: ביום שלישי, ה… בשעה…. נארח באולם שלנו אירוע.  אבל הפעם זה היה הכל מלבד שגרתי. מדובר באירוע שכל ההכנסות שלו תרומה לחטיבת הנח"ל (גדוד 50) שיזמה והפיקה ליאת גרוסמן תמיר

   אתם רוצים לתרום למדינה כסף? מעולה! אתם לא רוצים לתרום למדינה כסף? חבל. זה יקרה בכל זאת. בעקבות מח-דל, אחרי כל הנזקים, האובדן, האסונות, הזוועות, הריסוק הכלכלי של עסקים, עליות המחירים לאזרחים, השלב הבא – כפיית "תרומה" נוספת למדינה.