זה לא קל.
זה אפילו מפחיד.
הרבה חושך.
והרבה כאב.
יום רודף יום.
אסון מצטרף לאסון.
פגיעה אחרי פגיעה.
טרלול אחרי טרלול.
גזירה באה, גזירה לא הולכת.
עוד גזירה באה.
ושוב חוזר חלילה.
הרבה שאלות מטרידות:
מה יהיה עם החופש?
מה יהיה עם היקרים שלנו?
מה יהיה עם הכסף?
מה יהיה עם הבריאות?
מה יהיה עם הדור הבא?
מה יהיה עם כדור הארץ?
מה יהיה עם הפרטיות?
מה יהיה עם הזכויות?
מה יהיה עם כל הרע שמתכונן לנו?
הרבה שאלות, ומעט תשובות.
הרבה חששות, ומעט תקוות.
הרבה מכות, ומעט נחמות.
הרבה עונשים ומעט חיבוקים.
הפחד משתלט.
החושך מפחיד.
מה עושים?
המלך שלמה אמר:
"אם לא נאט,
לא נביט,
לא נשים לב לפרטים,
לא נגיע לארץ חדשה."
התבוננות היא התשובה.
ההתבוננות מביאה תובנות.
התובנות מביאות הארות.
הארות הן אור לבן ובוהק.
האור מגרש את החושך.
החושך הוא המקלט של הפחד והרוע.
הפחד והרוע חוששים מאור האמת.
הם נסוגים לאחור כשהתבוננות נכנסת לפעולה.
אז מה לעשות?
להאט
להביט
לשים לב לפרטים
להתבונן על המצב.
להתבונן מה אמת ומה שקר.
להתבונן על מעשים אם טובים או רעים.
ולא לסגת בגלל החושך, או הרוע.
יום התבוננות שמח.
Img1##
