בעולם מחיר האוכל יורד.
באותו הזמן בישראל מחיר האוכל עולה.
עובדים עלינו קשקושים והאשמות בנוגע ל:
שער הדולר
עלויות שינוע
הוצאות כשרות.
הכלכלן שלמה מעוז, מפרק את השטויות השלטוניות אחת לאחת ומספר למה באמת בישראל משלמים על אותו אוכל את המחיר כנראה היקר ביותר בעולם.
והפעם – המשולש המושחת:
הון – שלטון – יצרני מזון.
הנה תקציר הדברים:
למה מחיר המזון בעולם בירידה ורק בישראל הם עולים?
למה החלב התייקר השבוע?
מספרים לנו בדיות על עלייה בתשומות, אבל להתייקרות המזון בישראל, בשעה שבכל העולם הם בירידה חדה, יש רק סיבה אחת:
פיקוח שמונע התייעלות.
למה אסור לכם להאמין לשקרים על "ביטחון תזונתי" או מחיר הכשרות?
בישראל אין פיקוח, בצדק, על מחירי הרהיטים. כל יצרן, יבואן או משווק, יכול לקבוע את המחיר כראות עיניו ולקוות למרב התשואה מפעילותו העסקית, כהבנתו.
מחירי הרהיטים והציוד לבית ירדו בשנה האחרונה ב-1.4%, עפ"י נתוני הלמ"ס לחודש מרס, זאת למרות שמחיר הדולר (שבו נעשות רוב העסקאות) התייקר בשנה האחרונה ב-13%.
הסיבה פשוטה:
ללא פיקוח, מתקיימת תחרות של ממש בשוק.
כל יצרן מנסה להתייעל, להכניס ציוד מודרני מלווה במערכת מחשוב המפחיתות פחת, תוך ניצול מרבי של חומרי הגלם. תוכנות מתקדמות מפקחות על תהליכי הייצור, ההפקה, המלאי, החשבונאות הנלווים ועל היחסים עם ספקים ולקוחות.
מחיר החלב ירד בשווקים הפתוחים בעולם בשנה האחרונה שלפני חודש מרץ ב-24%, מחיר הגבינה בעולם ירד ב-24%, מחיר החמאה ירד ב-35%.
בישראל מחיר החמאה היה צריך לרדת בשנה האחרונה בכ-27%, אבל בפועל המחיר עלה ב-4.9%.
מחיר גבינה צהובה היה צריך לרדת ב-14%, אך בפועל עלה ב-6%,
השבוע המצב החמיר, הממשלה ופקידיה מול המחלבות הגדילו לעשות והחליטו להעלות מחירי מוצרי חלב שבפיקוח ב-9% במקום 16% כמתחייב מהסכמים בין פקידי המדינה למחלבות.
במילים אחרות: הכניסו עז של 16% ואז מתנו בכדי שהציבור ירגיש "רווחה".
איך עשו זאת? הבטיחו למחלבות כי בעתיד יאפשרו להם העלאות נוספות של עוד 7% או יותר, בכדי לעמוד בתחשיבי בהסכמים מול המחלבות שהממשלה הפרה.
למה פיקוח על מחירים מביא דווקא לעליה במחירים המפוקחים?
פיקוח על מחירים דומה במהותו לשיטת "קוסט פלוס" (עלות ליצרן או ליבואן בתוספת אחוז רווח קבוע).
מה אומרת השיטה?
אתה היצרן, או נותן השרות, תגיש לריבון חשבונות הוצאות, אני השלטון אבדוק, אתווכח מעט ואאשר.
החשבונות שמגישים היצרנים נכונים, אין שם רמאות, הכל מספרים נכונים,
אבל גם אין הנעה להתייעל כמו בשוק החופשי, כמו במקרה של הרהיטים.
מה טעם כי היצרן ינסה למצוא דרכים להוזיל את תהליכי הייצור, המיכון, העיבוד, השיווק והמחשוב, אם בסופו של דבר הכל בנוי על הכרה בהוצאות, פלוס רווח סביר?
הרי אם יתייעל, כלומר הוצאותיו ירדו, אזי כל ההתייעלות תבוא לידי ביטוי אצל הפקידים בהפחתת מחיר לצרכן, ולפיכך, מה הועילו חכמים (שהתייעלו) בתקנתם?
את ועוד: "בעיית הכשרות", זועקים המחזיקים בשיטה הנוכחית, הנוחה לדיכוי רמת החיים של הציבור.
ואני שואל: באירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית יהודים לא אוכלים כשר?
לסיכום – עובדים עלינו.
הון – שלטון – יצרני המזון חוגגים על מלא.
הציבור בוכה וממשיך לבחור פעם אחר פעם ב-120 נבחלי ציבור,
שפועלים נגד הצי-בור.
תמונה: צילום מסך מתוך אתר 'וואלה'https://finance.walla.co.il/item/3576271
