תגידו, עובדים עלינו או… עובדים עלינו?
פעם,
לפני 40 שנה,
דודו טופז זכרו לברכה סיפר במערכון
על היערכות הצבא לאוייבים שנגדנו וסיפר:
"ששש….
זה חשוב.
סודי.
כתוב בעיתונים."
וואלה.
מצחיק הדודו הזה.
מי היה מאמין שמדינת ישראל,
בראשות המכשלה ואינסוף טרללה,
תתעלה הרבה מעל דודו.
קודם מספרים לנו בפרטי פרטים על יחידות סודיות.
ואז מראים ומדגימים מגוון כלי נשק סודיים שאסור שהאוייב ידע עליהם.
משם מגיעים לתוכנית המלחמה שמפורסמת על ידי שר האין בטחון לייב ב-טי.וי
ועכשיו שיא חדש.
מספרים לנו שמספר 3 בחמאס חוסל.
אבל אז לא בטוח.
אח"כ כנראה.
ואז ראש המכשלה נואם שנחסל את מספר 3 (עם 2, ו-1) בעתיד.
מפה לשם, ידיעה חדשה.
לא ברור אם מספר 3 חוסל או סתם חלה בשפעת.
אז יש פתרון.
בישראל לא יודעים אם חוסל או לא חוסל.
אז מה עושים?
פועלים מאחורי הקלעים כדי לברר.
כלומר, עושים משהו סודי.
לא גלוי.
לא חשוף.
לא ישירות.
רגע.
איך מכשלת ישראל מפרסמת בחדשות
שהולכים לעשות פעולה סודית (מאחורי הקלעים)?
אז היא כבר לא מאחורי הקלעים.
לא?
עד עכשיו חשבנו שדודו טופז, זכרו בדרן לברכה, היה מצחיק.
מתברר שמכשלת ישראל הרבה יותר מצחיקה.
רק יש בעיה.
כשדודו הצחיק, כולנו הרווחנו.
כשמכשלת ישראל מצחיקה, אז….
הטבח הנוראי מאז השואה.
וכולנו בוכים בלי הפסקה.
134 חטופים בעזה.
9.8 מיליון חטופים בישראל.
נ.ב.
תזכורת:
עם שכבר הסכים לקבל פשעים קטנים,
כבר הסכים לקבל טבח ענק,
ובדרך להסכים לקבל שואה גדולה.
רוחות (המלחמה הנוראה ב) הצפון מנשבות גם בשיא השרב של התחמנות הגלובלית.
