משפחת ישראלי החליטה לצאת לטיול.
אימא קמה מוקדם להכין סנדוויצ'ים.
אבא הלך לתדלק.
הילדים ארזו משחקים וצעצועים.
וכולם היו נרגשים מאוד.
העמיסו את המכונית ויצאו לדרך.
הכל הרגיש תותים עד ש…
אבא עלה עם המכונית על אי תנועה ושלח חתול שהיה שם למצוא את הנשמה הבאה שלו.
לא נעים.
לא נורא.
מחדל.
ממשיכים.
אימא ראתה שהאור הירוק מהבהב.
לאימא לא בא יותר להתעכב.
היא צרחה על אבא: תן גז!
ואבא נתן גז, ובדרך התנגש במשפחה אחרת שיצאה לטיול.
'סאעמק' אבא אמר 'זה בגלל הילדים. הם בלבלו אותי'.
לא נעים.
לא נורא.
מחדל.
ממשיכים.
אבא שהסיק מסקנות מההתנגשות הקודמת החליט להאיץ כדי להגיע לטיול בזמן.
מאחורה הילדים מבוהלים, בוכים, וצועקים – אבא תאט. תחשב מסלול מחדש.'
אבל אבא נחוש.
'זה לא הזמן להעביר ביקורת. יהיה זמן להערות אחרי שיגמר הטיול '.
לא עברו שלוש דקות ואבא דרס הולך רגל.
אימא שואגת 'תן גז'.
אבא מסנן 'סאעמק זה בגלל הילדים והביקורת שלהם. וגם השכנים הבני זו…'
הילדים מתחננים – 'אבא תעצור. תן לאימא לנהוג.'
ואימא?
היא מרגיעה את הגוזלים 'תסמכו על אבא. אין עוד מלבדו '
ואבא מוסיף -' ובכל מקרה זה לא הזמן לביקורת. ילדים, אתם תהרסו לנו את הטיול.'
לא נעים.
לא נורא.
מחדל.
ממשיכים.
אבא עובר באור אדום, נכנס לצומת סואן, מתנגש במשאית.
הלם. דממה לשנייה.
ואז מתגלה שאחד הילדים החזיר נשמתו לבורא.
האחרים צורחים בהיסטריה' אנחנו רוצים לרדת מהאוטו. רוצים נהג אחר. '
אבא שואג עליהם:' יא ילדים בוגדים. רק בגלל הפייק ניוז שלכם הגענו עד הלום.'.
'ובכלל, לא מחליפים נהג באמצע טיול!'
אימא צוחקת בקול.
לא נעים.
לא נורא.
מחדל.
ממשיכים.
ומוסיפה 'ברוגע –
' זה לא הזמן להעביר ביקורת.'.
'מי שיישאר בחיים יוכל להביע דיעות ומחשבות בסיום הטיול.'
אבא ממשיך בדרכו כאילו אין לו אלוהים.
אימא מדבררת את הטיול הנפלא ,
מתקיפה את הילדים הבוגדים שמביעים דיעה,
ובעיקר משתיקה כי הביקורת והפייק הם הבעיה בכל הנסיעה.
והילדים?
אבודים.
פצועים.
מדממים
פיזית.
ונפשית.
מבולבלים שואלים – איפה אתה אל מלא רחמים?
לא נעים.
לא נורא.
מחדל.
ממשיכים.
עד חיסול המשפחה?
נ. ב.
מדובר בסיפור דמיוני בלבד.
כל הקשר שנעשה בין משפחת ישראלי לבין כל אדם, משפחה או ישות אחרת הוא מקרי בהחלט ונעשה על דעת הקורא בלבד.
התמונה הוצאה מהקשרה.
