לימודים? קבלו רעיון.
מסגרות חינוך לילדים זה המפתח לתפקוד המדינה בזמן מלחמה.
אם הילדים בבתים, ההורים בבתים ביחד איתם.
אם ההורים בבתים, הם לא עובדים.
אם הם לא עובדים, עסקים קורסים.
אם עסקים קורסים, האזרחים יהיו עניים.
אם האזרחים יהיו עניים, הם יהיו נתינים צייתנים שמחכים לקצבה מהמדינה.
אם הם יהיו נתינים צייתנים, אז איראן זה כאן. לא ככה?
אז מה עושים?
קל.
יש כ-200,000 מורות, גננות ואנשי הוראה.
יש כ-,2,000,000 ילדים בגילאי גנים ובית ספר.
כלומר היחס הוא 1 ל-10.
על כל איש חינוך יש 10 ילדים.
אם המכשלה תמנה כל 4 גננות / מורות / אנשי חינוך להיות אחראיים על מקלט אחד במדינה או על בניין אחד במדינה.
אז….:
1. כל הילדים שמגיעים לאותו מקלט – ישהו במקלט מ 08:00 עד 16:00 עם 4 אנשי חינוך (ואם מדובר בבניין עם ממ"דים אז בלובי הבניין או בחדר האירועים של הבניין)
2. כולם יהיו מוגנים ובמרחק הגעה של 90 שניות למרחב מוגן
3. אם יש 4 אנשי הוראה ועד 40 ילדים אז מחלקים אותם לקבוצת גיל, ועושים פעילויות חברתיות, חינוכיות ולפי חומרי לימוד מקוונים שמוכנים כבר לכל גיל (אם יש למשרד החינוך מחסור אז המגזר הפרטי ישמח לעזור בכך – יש שפע תכנים איכותיים זמינים לכל גיל)
4. הילדים יזכו לשגרה שפויה ובטוחה
5. ההורים יצאו לעבודה ויביאו פרנסה
6. למדינה זה לא יעלה שקל נוסף – כי גם ככה היא משלמת לאנשי ההוראה משכורות גם כשהם יושבים בבית במלחמה
7. מצד שני כל הכלכלה תתקדם, המדינה תרוויח עוד מסים, הציבור יהיה עם חוסן חזק הרבה יותר מאשר להיות נעול בתוך קירות כשהוא מוגדר חסר חיוניות
ואז באמת, ביחד – ננצח.
אם המטרה של המכשלה להטיב עם האזרחים, אפשר להוציא את התוכנית לפועל בתוך 24 שעות, ולעשות לה שיפורים תוך כדי תנועה.
מה דעתכם?