מי שטוב לו ושמח כף ימחא:
נסראללה – חוסל
יחיא סינואר – חוסל
איסמעיל הנייה – חוסל
מוחמד דף – חוסל
צמרת חמאס – חוסלה
עשרות אלפי חמאסניקים – חוסלו
צמרת חיזבאללה – חוסלה
ביפרים על 3000 בכירי חיזבאללה – התפוצצו
מתקיני הגרעין של איראן – חוסלו
פרוייקט הטילים של איראן – חוסל
נמל ח'ודיידה – חוסל
משטר אסר – חוסל
40 בכירים איראנים – חוסלו
שר ההגנה האיראני – חוסל
רמטכ"ל איראן – חוסל
שדרת מדעני הגרעין של אירן – חוסלה
ארגון חמאס – חוסל
צמרת הממשלה הח'ותית – חוסלה
צמרת הצבא הח'ותי – חוסלה
מנהרות מעזה לישראל – חוסלו
מנהרות מעזה למצרים – חוסלו
עלי ח'מינאי – חוסל
הישגים צבאיים מרשימים.
הישגים בטחוניים מרשימים.
הישגים מדיניים מרשימים.
אבל רגע.
תענו בכנות בתגובות:
מי כאן מרגיש יותר בטוח?
מי כאן מרגיש יותר מאושר מהמדינה שלו (ובכלל)?
מי כאן מרגיש יותר רגוע?
מי כאן מרגיש יותר טוב?
וגם שאלת בונוס.
איך יכול להיות שעם כל ההישגים המטורפים האילו המצב יותר רע?
