תורת הטפטופים:
מה היה קורה אם מכשלת ישראל הייתה מודיעה ביום אחד ש-100 חטופים מתים?
או שרבים מהם מתו כתוצאה מהחלטות מכשלת ישראל?
כנראה שהמכשלה הייתה חוששת לחייה.
אז מה עושים?
תורת הטפטופים של המכשלה.
אחרי שהמכשלה הרגילה את תושבי חוטף עזה ל"טפטופים" של טילים במשך 20 שנה.
אחרי שהמכשלה הסבירה לתושבי החוטף שזה בסדר לחטוף אלפי טילים אם הם לא מגיעים בבת אחת אלא כל כמה ימים במשך שנים.
מאז הטבח תורת הטפטופים עברה לאגף החטופים.
המכשלה יודעת פחות או יותר מי חי, מי מת ולגבי מי פעולותיה הביאה למותו.
אבל המכשלה לא מספרת לנו את זה במכה אחת – כדי שהיא לא תחטוף מכה אנושה.
אז מה עושים?
קודם כל ההודעות על החטופים המתים יוצאות מהישובים ולא מהמכשלה.
ככה יש "תפזורת" של מתים – ובמקום ש"מכשלת ישראל מודיעה כי 50 חטופים הרוגים" – אז פעם קיבוץ אחד ופעם קיבוץ אחר ופעם ישוב נוסף – כל פעם מטפטפים עם חטוף שנרצח.
שנית, מספרים לנו על תגליות מ-7 באוקטובר לאורך חצי שנה.
בינתיים טפטפו לנו הודעות על 39 מתים מתוך 132.
אם המכשלה תמשיך להשאיר את החטופים החיים בשבי עוד עשרות ימים – היא תוכל להמשיך לטפטף ואז…. אחרי גמר עונת הטפטופים היא תוכל לעבור לנוהל – "אני הנחיתי, אני הוריתי, אני…." על השבת החטופים המעטים שעוד בחיים.
או שאם בסוף יישארו מעט מדי חטופים אז הם יסבירו שלא צריך לשלם "מחירים כבדים" על מעט חטופים חיים.
איזה גיבורים.
מכשילי החיים.
